תהליך התכנון

התחלת פרויקט של תכנון בית ספר, יכולה להתחיל באופנים שונים: פניית בית הספר/גן הילדים לצורך יעוץ, משם מתפתח רצון להמשך תכנון, ומשם לביצוע. אפשרות אחרת היא הזמנת עבודה מסודרת מטעם עירייה, הרוצה לבנות או לשדרג בית ספר קיים או גן ילדים. בכל מקרה, תהליך התכנון האידאי הוא זהה ומתמקד בארבעה שלבים עיקריים:

א. איסוף חומר מתלמידים, אנשי צוות, הורים

ב. תכנון רעיוני ועד תכנון מפורט

ג. ביצוע הרעיון והתכנון ופיקוח בשטח ועד מסירת חצר 

ד. מעקב

שלב א- איסוף החומר

בעצם, השלב החשוב ביותר מבין כל השלבים, שהיום כלל איננו

קורה בשום תכנון של מוסד חינוכי הינו השלב הראשון:איסוף החומר

שלב זה, בעצם מדגיש את החשיבות שיש לדעתם, רצונותיהם,

והיכרותם עם השטח של המשתמשים! 

המשתמשים בחצר המשחקים כוללים מספר קבוצות:

• התלמידים

• ההורים

• צוות ההוראה וההנהלה

מאחר וחצר המשחקים הטבעית, היא משהו חדש, שאינו מוכר באזורנו, אם ניתן לקבוצות אלו, לדמיין מה הן רוצות מהחצר, ההיצע יהיה דל ביותר וסטנדרטי. אי לכך, יש צורך בפתיחת המחשבה, ובהצגת רעיונות שונים של גן המשחקים הטבעי בפני כל הגורמים הנ"ל. 

התלמידים, הם השלב הראשון וחשוב ביותר. הם המשתמשי קצה הכי רלוונטיים, ויגידו לנו מה כן/לא נמצא בחלומותיהם לחצר המשחקים שלהם. מניסיון, ההתלהבות מגן המשחקים הטבעי כזו גדולה, שהם פשוט רוצים הכל...לכן, נמקד זאת. מומלץ על יצירת ימי סדנאות, המשלבים תלמידים בתכנון ובעשיה של החצר. בין אם ילדים קטנים שיציירו את החצר, ועד בוגרים יותר שיוכלו לשרטט ואפילו לבנות מודלים של החצר. 

ניתן להעביר שאלון נגיש לתלמידים. השאלון צריך לפנות לגיל אותו הוא בודק - אם מדובר על גילאי כיתה א-ג, רצוי שיהיה משולב בתמונות בעיקר. כיתות גבוהות יותר יצטרכו שאלון קצר וקולע. בכל מקרה זה אינו תחליף לעשייה היצירתית יותר. 

לאחר שהתלמידים המחישו בעזרת, ציורים, שרטוטים, מודלים את שאיפותיהם, יש לערוך ערב הורים, להצגת התוצרים, ולהצגת המצגת המסבירה את התובנות החינוכיות של גן המשחקים הטבעי. בסוף הערב, ההורים יביעו את דעתם, ואת רצונותיהם בע"פ, עם אפשרות שיגיבו אח"כ במייל או במכתב. שילוב הצוות, יכול להעשיר כל רעיון. המורים יגידו מה הם צרכיהם האישיים מצד אחד, ויבטאו מה נראה להם חסר מבחינה פדגוגית בחצר מצד שני. 

שלב ב' - תכנון

שלב זה, יבוצע כבר ע"י המתכנן עצמו (אנחנו במקרה זה). בשלב זה, אני מקבלת את התוצרים, על כל השלביות ומכל הקבוצות, ומנסה לייצר תוצר תכנוני גולמי, שיפרוט את הבקשות ויעמיד בשטח את האלמנטים השונים. שלב התכנון יתחיל מדיאגרמת בועות שבו נבחר פונקציות, ונעמידן במקומן הנכון, ימשיך לתכנית רעיונית המשלבת כבר מימדים של שטחים, מעברים וקנה מידה.כל שלב יבוקר ויאושר ע"י צוות שנבחר מטעם בית הספר לעסוק בתכנון.

שלב הבא יהיה תכנית ראשונית המכילה כבר צמחיה, פרטים, ריהוט גן, וכו'.

תכנית ראשונית זו, תעבור לקהילה לצורך קבלת חוות דעת. יש לבקש תגובה מהירה (תוך שבוע, מי שרוצה להגיב), שוב מכל  שלוש הקבוצות. חשוב לציין, שאין מדובר כאן בפתיחת הרעיון מחדש, אלא שינויים נקודתיים. 

השלב האחרון הוא הוצאת תוכניות מפורטות או תוכניות סופיות עם הנחיות. 

בגלל שחצר המשחקים הטבעית צריכה להיות גמישה, גם בנייתה בסוף היא יותר גמישה. שהות המתכנן בשטח היא קריטית, ודרישותיו לשינויים לכאן או לכאן חשובות לתוצר אופטימלי. לפיכך לעיתים עדיף שלא לייצר סט תוכניות לביצוע סגור, כדי שייהיה גמישות בביצוע. 

במידה והעירייה מעורבת, והיא המזמין, שלב זה יעשה מולה קודם כל. רצוי כמובן לשתף אץ בית הספר בכל מקרה, אך העירייה היא המזמין כאן. בסיטואציה כזו, כמובן יוצא סט תוכניות מסודר ומלא (והעלות בהתאם). 

בכל מקרה, לפני היציאה לביצוע יש לקבל אישור מיועץ הבטיחות של הפרויקט ושל העירייה על התכנית. 

שלב ג' - ביצוע

שלב זה, הוא קריטי לקבלת התוצאה שרוצים. הפיקוח בפרויקטים

מסוג זה, חייב להיות צמוד ככל הניתן. השהות בשטח, היא בכל שלב

ושלב, תוך קשר מתמיד עם הקבלן המבצע, בין אם ע"י תמונות

מהשטח ואישורן, ובין אם ע"י שהות תכופה באתר. אדריכל הנוף,

חייב להיות גמיש אך הקבלן חייב לדעת מראש, שהוא מקבל תכנון

עם גמישות כלשהיא בביצוע. בהחלט יתכן, ששביל חושי שהוחלט

שיהיה ברוחב מסוים ישנה את רוחבו, או שבולי העץ שידרשו יעברו

רוויזיה שלמה באופן העמדה שלהם. לאורך כל הביצוע, יועץ

הבטיחות משולב. החשיבה של יועץ הבטיחות היא שונה וחדשנית.

הוא רואה את הערך שבבטיחות הרגעית של ההווה אך גם יודע

להסתכל קדימה, ולהבין שיש סיכונים חשובים לילד בשביל עתידו

ועיצוב אישיותו. עבודתם של היועץ בטיחות ואדריכל הנוף והקבלן משולבת מאד בשלב זה. 

הביצוע הוא אחד השלבים שבהם חובה לשלב גם תלמידים. ילד שמבצע את אשר תכנן, ילד ששותל, מרים כף, עודר, או מרצף, יגן בסופו של דבר על יצירתו, ולא רק שלא יהרוס אותה, הוא לא יתן שאחרים יהרסו אותה. שילוב של התלמידים בביצוע, ואפילו שילוב הורים בתהליך יכול להקטין עלויות באופן משמעותי. פרויקטים של הקהילה הופכים ברבות הימים לזכרונות מופלאים, והמקום מתק'בע בתודעה הקהילתית כמקום "שלנו". 

לאורך כל התהליך יוציא אדריכל הנוף סיכומי פיקוח, המנחים לאןם צריך הקבלן להתקדם, ומה עליו לתקן (באם צריך). נושא הצמחיה חשוב מעין כמוהו. לא מדובר כאן בצמחיית נוי שלא חשוב מה יהיה... מדובר בצמחיה שאמורה לחנך ולהיות שימושית לילדים. אי לכך, על הקבלן להשיג מראש את כל העצים והשיחים מהמשתלות, ולא להגיע לשלב השתילה עם חוסרים. עם סיום הביצוע נמסר האתר לבית הספר לצורך תחזוקה שותפת, שימוש והרבה הנאה.

שלב ד' - מעקב

מאחר וגן המשחקים הטבעי הינו חדש בארצנו, חשוב ביותר לראות כיצד הוא מוטמע

בשטח, כיצד משתמשים בו והיכן הבעיות. לפיכך, כאדריכלית הנוף של הפרויקט אני

משתדלת לשמור על קשר, אינטנסיבי יותר בהתחלה, אך גם שנה לאחר המסירה, יש

לשבת עם הצוות ולבחון האם יש חוסרים ובעיות, האם יש תועלות שכדאי לממש

בעוד מקומות וכיצד ניתן לשפר. ההתמודדות של מוסד החינוך עם החצר היא לא

פשוטה. הן מבחינה פדגוגית והן מבחינה משחקית. המוסד צריך ללמוד יחד עם

הילדים להשתמש במקום ולהפיק ממנו את המיטב.

כאדריכלית הנוף, אני משתדלת להציע פתרונות משחק, ומערכי שיעור ההולמים

את האזורים השונים בגן. אלו אח"כ ימומשו ע"י בית הספר והתלמידים.