לפני כשנתיים לערך, פנתה אלי אשת חינוך בעלת חזון בשם מיכל גרינברגר וביקשה אם אוכל להגיע למרכז המדעי אמנותי שהיא וחברתה נגה ג'מיל מנהלות בישוב בשם יד בנימין. היא אמרה שראתה וקראה על חצר המשחקים הטבעית ונראה לה שזה יכול להתאים למרכז. הגעתי למקום, וראיתי שתי נשות חינוך מסורות ויצירתיות שמצליחות להכניס עניין לכל פעילות שהן עושות - מנגרות ועד ביולוגיה, הכל מקבל התייחסות מחקרית או משחקית, והילדים עפים על זה. המרכז מקבל אליו מידי יום ילדים מגני הילדים באזור. כל יום מתנסים שם הילדים בחקר ויצירה באופן חדש וייחודי. מאד התרשמתי, ואז יצאנו לחצר.
איזה אכזבה!
החצר היתה מוזנחת, ובעצם הכילה בעיקר מגרש אספלט אחד גדול, בריכת דגים מגודרת עם גדר 2 מ', ועץ תות בכות אחד מסכן שניסו לעשות איתו משהו.
לאחר הכרות קצרה, יצא הפרויקט לדרך, עם כי לא היה ברור באשר לתקציב שיעמוד לרשותנו. אחראית על אגף חינוך טובה שץ, אהבה את הרעיון, ותמכה בו, ובעקבותיה הגיעו שאר אנשי העירייה. לאחר מספר חודשים, היתה תוכנית מלאה ומוסכמת. מועצה אזורית יד בנימין החליטה שהיא תומכת בפרויקט הזה ויוצרת במקום מן מעבדת משחק מחקרי. אך במקום שוב ללכת לטכנולוגיה, הם הלכו על טבעי.
הדיאלוג מול מיכל המשיך ולמעשה, הפעילויות השונות תואמו מולם, תוך הבנה שהן יפעילו את המקום, ויוכלו להחיות אותו ולהעצים אותו.
שנתיים אחרי, אנחנו עומדים היום עם חצר משחקים אתגרית, מעניינת, מלאת פעילויות והפתעות. והילדים? הם עוד שניה הולכים לבדוק את המקום...
אז מה עשינו בחצר?
ראשית, היה ברור שלא נכון יהיה להשאר עם החצר השטוחה שכולה אספלט. השארנו חצי מגרש שנחתך בצורה אמורפית באלכסון, ואת השאר הפכנו לאדמה. הרמנו גבעה בגובה 2 מ' ועליה כל צורה אפשרית של טיפוס כולל מנהרה במרכזה. המנהרה עוברת בין שתי גבעות ובאמצע עובר גשר המחבר ביניהן. על כל גבעה ישנה עמדת תצפית המשקיפה אל הגן. לצד אחת מהן נשתל עץ פרי שיתן צל ועליו יתפסו.
שאר המגרש אספלט שנותר משמש למסלול זהירות בדרכים לבימבות, עם מעברי חציה, ובמרכזו נשתלו שלושה עצי צאלון שעם הזמן יתנו הרבה צל בחצר.
לצד הגבעה נמצא האזור החושי. האזור החושי מכיל נחל עשוי סלעים, חלוקי נחל והוא לרוב יבש, אבל בקצהו האחד נמצאת משאבת מים שאותה הילדים מפעילים ומלומדים איך המים נעים, וכיצד ליצור סכרים.
במרכז הנחל עובר גשרון קטן עליו הילדים עומדים ומסתכלים כיצד המים עוברים תחתם. קצהו של הנחל הינו בבריכת הנוי שהיתה קיימת במקום, שעתה תקבל כל הזמן תוספת מים (יש אידוי רציני במקום ואיבוד מים מהבריכה באופן טבעי). לצד הנחל נמצאת בקתת עץ נחמדה ולצידה שולחן עם כסאות ועם מטבחון חוץ, שרק מחכים לילדים שיכינו בהם מטעמים.
לצד אזור המים והמטבח יש כמובן אזור חולי שבו ישתמשו הילדים להכנת בוץ ושיקויים.
סביב כל האזור החושי ישנו שביל חושי נפלא, שם מורידים נעליים וחשים חומרים שונים. לצד השביל יש ספסלי ישיבה, וכן סככת עץהתות בכות הנפלה שקיבלה מתיחת פנים ועכשיו מכילה תחתה שולחן עם כסאות המחכים לישיבות סודיות בין ילדים.
לצד כל השפע הזה יש גם עמדת נגריה חיצונית עם שולחנות עבודה, עמדת חלקים פריקים בה יתכננו ויבנו כל פעם עולם חדש, ואזור גדול של גינת ירק וחממה.
כל אלו מרכיבים את החצר החדשה,שעומדת להיפתח בעוד כמה ימים...וכולנו תקווה שכל ילד ימצא בה את מכון המחקר שלו ויחדד בה את חושיו.
אין לי ספק כי החצר תתפקד נפלא, אין לי חשש שהיא תועשר ותועצם ע"י מיכל ו